בוא נדבר על פלסטלינה וקליי.

 

מה זה?

מה ההבדל?

מה עדיף?

 

אז נתחיל מהתחלה, מה זו פלסטלינה  ומה זה קליי?!

 

הפלסטלינה היא חומר שניתן לעצב לצורות, לרוב ניתן לקבל מספר גוונים ולערבב לקבלת גוונים חדשים, היא עשויה חומרים כגון מלחים ומשחות… ניתן להרגיש מעט שמנוניות במרקם שלה. הממציא שלה הוא William Harbutt שחי במאה ה19 ונפטר בשנת 1921.

 

הקליי הוא חומר חדש יותר ומוכר פחות מהפלסטלינה אם כי תפס תאוצה בעשור האחרון!

הקליי גם נקרא חימר קל, יש שמתבלבלים בינו לבין חימר פולימרי אחר כגון פיסול פרמו ודומיו, על כך אפרט בסרטון נפרד כמו גם חימר חום או לבן העשוי מחומרים טבעיים שגם עליהם אדבר .

 

הקליי הוא לא חימר ולא כמו הפימו. אבל כאשר משתמשים במעט מים אכן ניתן להרגיש מרקם המזכיר את הדביקות של החומר הבוצני החום.

 

__________

 

מה ההבדל בין פלסטלינה לקליי?!

 

ובכן, כמו שציינתי, אלו בוודאי חומרים שונים אחד גמיש והשני פחות. את שניהם אפשר לקבע לצורה בעיצוב עם ידיים ואו כלים, ושניהם מתאימים לילדים.

אבל מה ההבדל?

 

ובכן נבדוק את זה בכך שנדבר על יתרונות וחסרונות של שניהם.

 

גמישות: הפלסטלינה ניתנת לעיצוב ומתיחה עד גבול מסוים.

הקליי גמיש כמעט עד אין סוף. ממש! ניתן למתוח אפילו מקצה אחד של החדר. גמיש כבר ציינתי?!

 

מרקם, ורכות: הפלסטלינה קשה בתחילת העבודה ונימוחה ככל שנוגעים בה יותר, עד שיכולה להגיע למרקם רך. אך לאחר סיום הפיסול חוזרת למרקם המקורי. המרקם הנוקשה לעיתים פחות נעים, בתחילה בעיקר למי שסובל מכאבי ידיים.

 

הקליי רך ביותר מרגע המגע והולך ומתייבש, ובכך מקשה ככל שעובר הזמן, ובתוספת מים ניתן לרכך את הקליפ עד גבול מסוים. התחושה של הקליי היא כמו של גומי רך ונעים למגע. ולעיתים עצם המגע מעביר תחושת הנאה וסיפוק לעיסוק בו.

 

רעילות: הפלסטלינה מיוצרת כיום לרוב מחומרים שאינם רעילים, עם זאת יש לבדוק בכל מארז בנפרד, שאכן החומר אינו רעיל ומיועד לשימוש אף לילדים.

 

הקליי גם הוא מיוצר ע"י חברות שונות ולכל חברה מרכיבים שונים. הקליי בו אני משתמש מיוצר בקוריאה ונבדק כאינו רעיל! וללא חשש גלוטן!

 

תפקודים של החומר: הפלסטלינה כמו גם הקליי שניהם  מיועדים גם למשחק וגם כחומרים שניתן למדל ולפסל איתם. 

עם זאת יש להם יכולות ותפקידם שונים ועל כך אדבר בהקשר של מה עדיף?!

 

____________

 

אם כן, מה עדיף?!

 

הפלסטלינה, רב פעמית.

 

הקליי מתייבש לאחר שימוש מרגע צאתו לאוויר. לרוב לשימוש אחד, אם כי ניתן להחזירו למארז המקורי ולהרטיב מעט לשימוש חוזר, בתנאי שלא התייבש.

___

 

כאמור הפלסטלינה פחות מומלצת לסובלים מבעיות בפרקי הידיים כאבי ידיים ועצמות.

 

הקליי מומלץ, בעיקר כאימון לידיים ואצבעות.

___

 

הפלסטלינה יציבה יותר, ניתן לקבע אותה בצורה כולשהי ואפילו להשתמש בשלד (כגון חוטי מתכת או פלסטיק), ובכך להעמיד את הפיסול / דגם.

 

 הקליי לא יציב עד לרגע היבוש שלו, ניתן לשלב גם בקליי שלד פנימי שיסייע לו, אבל במהלך הפיסול הוא רך ונוטה ליפול או לשנות צורה.

ולמרות חוסר היציבות הוא נוח לשימוש יותר בגלל הרכות והדביקות הטבעית שמסייעת בחיבור החלקים השונים תוך רגע.

___

 

 

שימושים בחומר: הפלסטלינה שני שימושים עיקריים, האחד למשחק והשימוש המקצועי הוא לסטופ-מושיון (stopmotion), בתעשיית הסרטים. כאשר רוצים תזוזה אחידה ואיטית לצילום איטי, הפלסטלינה מצוינת למטרה זו היות והחומר מתקבע יחסית* לצורה שרוצים. 

 

קליי מיועד לשימושים כמו משחק, יצירה של יצירות מהם ניתן ליצור מגנטים, דמויות פיגורין, יצירות גדולות וקטנות. כמו גם תרפיה לילדים עם צורך רגשי ואו לפיתוח מוטוריקה.

 

חוזק החומר לאחר השימוש: פלסטלינה לא ניתנת לשימור אלא על מדף, בהקפאה הפלסטלינה הופכת חזקה ובשמש נימחוה עד למצב נוזלי. הפלסטלינה לא מתקשה כאמור, לכן להעביר למיקום חדש דורש עדינות ולעיתים מעטפת של חומרים רכים כמו פצפוצים שימנעו פגיעה.

 

הקליי הוא חומר עדין שיכול להישמר לאחר יום של יבוש בתנאי בית רגילים, ללא צורך בשום פעולה אקטיבית החומר מתייבש. ככל שהיצירה גדולה יותר כך החומר דורש יותר זמן ייבוש!

 

הוא עדיף למי שרוצה ליצור ולשמור, שימו לב, כמו שחימר רגיל בעת ייבוש קטן מעט בהליך, ועלולים להופיע סדקים. כך בקליי עלולים להופיע סדקים אם מותחים יותר מידי ומשאירים חלקים דקים וחלקים עבים, יש להתחשב בכך שלאחר ייבוש, החומר עלול לאבד את הלחות והגמישות ולהסדק.

 

​

לסיכום, הפלסטלינה היא לרוב זולה וחסכונית יותר היות וניתן לעשות בה שימוש חוזר.

היא טובה לצילום סטופ מושן, אבל לא כמוצר או פיסול שצריך להשתמר, היא פשוט לא הכתובת.

הקליי נעים למגע,טוב ליצירת פריטים שאמורים לשמר בצורתם עם זאת הוא מעט יקר יותר ולא ניתן לשימוש חוזר. הקליי מומלץ הרבה יותר לשימוש בהדרכות פיסול בגלל טבעו הנעים והרך של החומר. בייחוד למבוגרים וילדים המתחילים לגעת בידיים וליצור.